המצב בעיירה הציורית חדרה בכל הקשור לזמינות מוניות אינו מרנין. לא פעם, כאשר אני צריך להגיע למקום בתוך העיר, אין עונה ואין מענה. אבל זה עוד בסדר. לא פעם אני מזמין מונית דרך אפליקציית 'גט טקסי' ואז הנהג מתחרט או מנסה לקבוע פיקס פרייס.

ישנם פעמים שאין לי בעיה לשלם גם כפול, כאשר היעד קרוב וזו שעת לילה מאוחרת; ברור לי העניין של נסיעה 'משתלמת'. אבל הבעיה שלי זה נהגים שמתחרטים ואז פשוט לא מגיעים ולא עונים לטלפון. התייאשת להמתין כשאתה רואה דרך האפליקציה שהנהג בכלל לא בדרך? אתה מוזמן לבטל. הוא לא עונה? בעיה שלך. אתה מוזמן לבטל. אה-כן, זה עולה 12 שקלים. הנהג הרי לא יבטל, משתלם לו יותר להמתין שתבטל. 

עכשיו, העניין הזה של 12 השקלים הוא פעוט. בואו נשים דברים על השולחן, זה רבע פיתה שווארמה היום. אבל ההרגשה הזאת שדופקים אותך, זה מכעיס. אז לאחר מספר פעמים שזה קרה, החלטתי לעשות מעשה ולהתלונן. יש הפניה לצ'אט שאינה עובדת, אין מענה אנושי, אין מענה בדמות מייל. כלום. נאדה. אין שירות לקוחות.

אחרי זמן ממושך שבו חיפשתי ברשת את אותו שירות לקוחות נכסף, רק הגעתי לתלונות של אנשים על זה שאין שירות לקוחות. עכשיו, אני לרגע לא טוען שאצל האפליקציות המתחרות המצב טוב יותר, ממש לא. אבל זו האפליקציה הגדולה מכולן, והיא לוקחת ממני כסף על מחדל שלה, מעשה של הנהג. וזה רבותיי, לעשות עוול. אז הנה, לקחתם 12 שקלים, וזה ממש, אבל ממש לא בסדר. זה סכום כסף שגם לא מגיע לכם בכלל, בוודאי כאשר הנהג מבטל ומשאיר את הנוסע תקוע.

צלצול טלפון. קול מהעבר. היה זה פיליפ והוא הזמין אותי למעין מפגש של דגמי מכוניות. מסתבר שנרשמתי בפייסבוק לקבוצה כזו מבלי שאדע אפילו. בכל מקרה, שישי בצהריים, פקקי אימים בחולון ואני מנווט את עצמי אל אולם כדורסל שם מתקיים המפגש. הניווט הרגלי הראשוני לא צולח היטב שכן מצאתי עצמי פתאום ביציע, אבל חישוב מסלול מחדש הביא אותי לפרקט שם עשרות שולחנות אכלסו אלפי דגמים של מכוניות. הזוי. מי חשב שהסצנה הזאת כל כך חזקה. פיליפ כמו פיליפ, דאג לשתייה והראה לי דגמים כל כך נדירים וככה ברוגע, שולף לי מאחת הקופסאות, דגם שעולה 5,000 שקל, שאסתכל מקרוב. 
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

הלווו? בוא נחזיר אותו לקופסה שלא אתעטש נגיד והנה, פגמתי בו ואיזה לא נעים. בכל מקרה, הייתה זו מרצדס 300SL משנות החמישים והירידה לפרטים בה הייתה כל כך מרשימה. אפילו המקום שמאחורי המושבים, היכן שהמזוודה נמצאת. אבל הדגמים, בעיני, זה לא העיקר, זו האווירה. האנשים שם חייכו וצחקו ולמי היה בכלל בראש הפקקים של שישי בצהריים בחולון.

במפגש הזה גם פגשתי את עיטם. ילד מקסים שכבר כתב לי בעבר, זיהה אותי שם באירוע וניגש להגיד שלום. בתקופת המלחמה אביו של עיטם, איתי, שהה במילואים לא מעט ועיטם מצא מפלט בסרטוני הווידאו שלנו. אז קודם כל, עיטם ואיתי, שניכם מקסימים. אני לא יכול להסביר כמה חימם לי את הלב המפגש הזה.

בא מהשוליים/ 468 - על אפליקציה שפחות ועל תרבות שיותר
צילום: יונתן גמליאל

אדם נוסף שאזכיר כאן בטור הוא יוני גמליאל מנוי ותיק של אוטו שדאג לשלוח לנו את התמונה המצורפת לטור. עכשיו, קודם כל סחטיין עליך יוני, ולנו חברי המערכת רק נותר להגיד 'ואו'! ולגבי המדריך? יש כבר חדש, עם 636 דגמים. 

אושר גדול לראות את החטופים שלנו חוזרים אל משפחותיהם. כולי תקווה שנראה את כולם חוזרים.